העסק מתאים לתוכנית - אבל מה כתוב בהיתר הבנייה?
לפני ששוכרים או רוכשים נכס לעסק, כדאי לבדוק אם השימוש המתוכנן מותר גם לפי ההיתר הקיים, ומה נדרש כדי לשנותו.

חלל מסחרי עשוי להיראות מתאים לעסק חדש, והשימוש המבוקש עשוי להיות מותר בתוכנית החלה על המגרש. אך היתר הבנייה של הנכס יכול לקבוע שימוש אחר. הפער הזה חשוב לפני חתימה על הסכם שכירות או רכישה: התאמה לתוכנית אינה משנה מעצמה את השימוש שנקבע בהיתר. סעיף 145ה לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965; תקנה 1 לתקנות שינוי שימוש למטרת עסק.
סעיף 145ה לחוק התכנון והבנייה מאפשר לקבל אישור לשינוי מטרת השימוש שנקבעה בהיתר לשימוש למטרת עסק, כאשר מתקיימים התנאים המצטברים שבסעיף. בין היתר, השימוש המבוקש צריך להיות מותר בתוכנית ולתאום את ההנחיות המרחביות; הבקשה אינה יכולה לכלול עבודות הטעונות היתר או להיות מיועדת למפעל לייצור תעשייתי. נדרש גם שהשימוש לא יפגע בסביבה, בבריאות הציבור או בבטיחותו, ולא ישנה משמעותית את אופי הסביבה. יש לבדוק גם את מועד אישור התוכנית, כנדרש בסעיף. סעיף 145ה(א) לחוק; תקנה 9 לתקנות.
גם לבעלי הזכויות יש חלק בהליך
תקנות התכנון והבנייה (שינוי שימוש למטרת עסק), התשפ״ה–2025, דורשות לצרף לבקשה, בין השאר, את פירוט השימוש הקיים והמבוקש, התוכניות החלות, נסח הרישום וההיתר הקיים. נקודת המוצא בתקנה 5(א) היא קבלת הסכמה בכתב של כל בעלי הזכויות במקרקעין, לאחר שניתנה להם אפשרות לעיין בבקשה ובצרופותיה. אם בעל זכות לא נתן את הסכמתו, תקנה 5(ב) מסדירה מסירת עותק מהבקשה אליו ואת זכותו להגיש הערות בתוך 15 ימים. רשות הרישוי נדרשת לבחון הערות שהוגשו ולהכריע בהן במסגרת החלטתה. תקנות 3, 5(א)–(ב), 6 ו־12.
במקרקעי ישראל נדרשת תשומת לב נוספת: ככלל, תקנה 5(ה) מתנה את האישור בהסכמת רשות מקרקעי ישראל ומסדירה את דרך הפנייה אליה ואת המועדים לתשובתה. לתקנה יש הוראות מיוחדות גם למקרה שבו הרשות אינה משיבה במועד, ולבקשה הנוגעת לעסק טעון רישוי נקבע הסדר הגשה ייעודי. לכן אין להניח שהסכמת בעל הנכס לבדה משלימה את בדיקת הזכויות. תקנות 2(א)(3) ו־5(ה).
מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
כאשר מדובר בעסק טעון רישוי ונדרשת עמדת גורם מאשר לפי התקנות, המבקש אינו מצרף אותה לבקשתו. לאחר קליטת הבקשה, המהנדס פונה לגורם המאשר. לפי תקנה 4, לגורם המאשר 15 ימים להשיב ממועד הגשת כל המסמכים הנדרשים לו; אי־מענה במועד מטופל בתקנות כאי־התנגדות לבקשה. תקנות 3(ב)–(ג) ו־4.
למי שמתכנן התקשרות ארוכת טווח חשוב לבדוק גם את משך האישור. תקנה 14 קובעת כי ככלל האישור יינתן לצמיתות. רשות הרישוי רשאית לקצוב את תוקפו מנימוקים מיוחדים שיירשמו בהחלטתה, אך התקופה שתקבע לא תפחת מחמש שנים. לכן יש לקרוא את האישור שניתן בפועל לפני שמסתמכים עליו בהסכם. תקנה 14.
התקנות נכנסו לתוקף בעיקרן ב־24 באפריל 2025, חודשיים לאחר פרסומן. להוראות מסוימות הנוגעות להגשה באמצעות מערכת מקוונת ולהסכמת רמ״י נקבע מועד תחילה של 1 בינואר 2026, או מועד מוקדם יותר התלוי בפרסום הודעת השר, כמפורט בתקנה 16. לפני הגשה יש לבדוק את דרך ההגשה שמפרסמת הרשות המקומית. תקנות 2 ו־16.
מה כדאי לעשות לפני חתימה? להשוות בין התוכנית, היתר הבנייה והשימוש המתוכנן; לזהות את כל בעלי הזכויות; ולבדוק אם הנכס הוא מקרקעי ישראל ואם העסק טעון רישוי. אישור שינוי שימוש לפי דיני התכנון אינו מחליף רישיון עסק כאשר רישיון כזה נדרש. סעיף 145ה לחוק ותקנות 2–5; הנחיות עיריית תל אביב־יפו המבחינות בין ההליכים.
מקורות ועדכניות: קובץ התקנות הרשמי 11764, מ־24.2.2025, תקנות 1–6, 9, 12, 14 ו־16; סעיף 145ה לחוק התכנון והבנייה בעותק חוק שפורסם באתר ממשלתי - עותק החוק ישן, ותוכן הסעיף הוצלב עם נוסח עדכני שאינו פרסום רשמי; הנחיות עיריית תל אביב־יפו. המידע נבדק ליום 1.11.2026. המאמר מוגש לאישורו המקצועי והעריכתי של בעל המשרד.






